קטגוריה: הסכת ושמע – מכון הרטמן

דב אלבוים גדל כילד חרדי בירושלים והכיר אלוהים שאוהב את ישראל, אבל לא אוהב את החיים. בהמשך הוא ניסה למצוא את האל דרך הסתגפויות – וזה רק הרחיק אותו עוד יותר. בסוף הוא הבין שהיחסים עם אלוהים דומים מאוד לנישואים – לא חשוב מה מרגישים בכל רגע, צריך לזכור שמדובר בסיפור אהבה. בפרק האחרון של הפודקאסט, אלבוים תופס את כיסא המרואיין 

המקרא הוציא את אלוהים מהטבע, אבל הוא הופיע בהתגלויות ובניסים. אצל חז"ל הוא כבר לא דיבר אל האדם, ואילו הרמב"ם קבע שבכלל אי אפשר לדבר או להמשיג את האל. ככל שאלוהים התקדש, כך העולם התרוקן מהאלוהות – אז איך הוא בכל זאת נותר נגיש?

אלוהים לא מוזכר במגילת אסתר, זה ידוע, אבל צלילה לעומק הטקסט מגלה שנעשה מאמץ של ממש להעלים כל זכר שלו: יש צום, אבל אין תפילה. יש פסח, אבל אף אחד לא חוגג אותו. יש מלך שצריך להתחנן אליו, אבל הוא בשר ודם. מה אפשר ללמוד על כך לחיינו?

על הקושי להתפלל בישיבה, על הרגע שבו כמעט נהרג בטנק שחטף פגיעה ישירה בלבנון, ועל הדרך המיוחדת שמצא לבסוף לחיות עם אלוהים שאינו זמין. פרק מסכם (ושונה) עם נשיא מכון שלום הרטמן, שמספר על המסע האישי שלו 

הם באו מעולם בית המדרש, שהיה כל ילדותם, וברגע מסוים עזבו אותו ובחרו באומנות. מי היה האלוהים של ביאליק? ומי היה האלוהים של ברנר, שנחשב לסופר של ישראל החלוצית והחילונית? שיחה עם הרב שי זרחי, שגדל בקיבוץ וגילה את אלוהים דווקא בבית הילדים 

אל מול הרעיון שאלוהים הוא מעין "סופרמן" בשמים שמושך בחוטים, ואל מול התפיסה ההפוכה שאלוהים הוא בעצם הכל, הרב קוק הציע דרך שלישית. פרופ' תמר רוס מספרת על האלוהים של אחד מגדולי הרבנים בציונות הדתית, ואיך אפשר למצוא בתורתו סימנים גם לפמיניזם דתי

המהפכה הקומוניסטית רדפה את היהודים ואת הדת, וגרמה לכך שהאמונה באלוהים הפכה להיות סכנה. איך זה השפיע על התפיסות של היהודים בברית המועצות? ואיך זה נראה אצל מי שעלה לארץ או כבר נולד כאן? 

חילונים הם לאו דווקא אתאיסטים, אם כן – כיצד נראה האלוהים שלהם? ואיך נראית קבלת שבת מוזיקלית בנמל תל אביב ההומה? ד"ר רני יגר מתחיל את המסע אחר אלוהים החילוני עם המשורר אברהם שלונסקי ומגיע עד לבית תפילה ישראלי בעיר העברית הראשונה.

להתרסק עם אלוהים, להיות שותפים איתו, לראות את הניסים, להתווכח על מה רלוונטי ומה דורש שינוי, להרגיש אותו, לדבר איתו. הרבה תמר אלעד אפלבום משוחחת עם דב אלבוים על החיים עם אלוהים נוכח, כאן ועכשיו

להתרסק עם אלוהים, להיות שותפים איתו, לראות את הניסים, להתווכח על מה רלוונטי ומה דורש שינוי, להרגיש אותו, לדבר איתו. הרבה תמר אלעד אפלבום משוחחת עם דב אלבוים על החיים עם אלוהים נוכח, כאן ועכשיו

דוד המלך, אבן גבירול, רבי נחמן מברסלב, הלל צייטלין וגם המראיין והמרואיין בעצמם – כולם היו (ועדיין) מבקשי אלוהים. מי הם התרים אחר קרבתו של האל? ומה הם מוצאים, אם בכלל? פרק מיוחד על אנשים מיוחדים

רבים בישראל גדלים עם אנטגוניזם כלפי המסורת והדת, אבל אז בטיול שאחרי הצבא, הם מגלים פתאום שיש משהו מעבר, איזה פלא שמעניין אותם… לדעת ד"ר תומר פרסיקו, השילוב בין התובנות מהמזרח לבין השורשים מבית, יוצר תפיסות מעניינות ואופטימיות יותר של יהדות 

הפמיניזם הדתי הוא אחד המנועים החשובים של התפתחות העולם היהודי, וכמו במקרים רבים אחרים בתרבות – מי שמוביל את זה, הם ספרי השירה. ד"ר חנה פנחסי קוראת את אלוהים בכתבי משוררות מהמאה שעברה ועד לימינו

כדי לברוא את העולם, היישות החמקמקה, הבלתי אפשרית להגדרה, או אפילו לדיבור על אודותיה, הייתה צריכה לבחור להיות אלוהים. לעובדה הזו יש משמעות רבה בכל הנוגע לתפיסה של האל בחסידות

שבתאי צבי מוכר כמשיח השקר המשמעותי ביותר בדברי הימים של היהדות, אבל הוא מצדו ראה את עצמו כהרבה יותר מאשר משיח. פרופ' אבי אלקיים מנתח את דמותו ואת רעיונותיו, וסבור כי בלי השבתאות ייתכן שהחסידות – ואפילו הציונות – לא היו מה שאנחנו מכירים היום

במשנה ובתלמוד מופיעה השכינה כשם נרדף לנוכחות אלוהית, כמו למשל "שניים שלומדים תורה – שכינה ביניהם", אבל בקבלה היא הופכת לדמות נשית אלוהית, מעין אלוהימה, יישות נפרדת ולא פחות חשובה מהדמות הזכרית

אלוהים הוא אחד, אבל הוא לא אחיד. על פי הזוהר, האל הוא חיבור של המון אלמנטים לכדי דבר אחד דינאמי, כשבכל פעם פן מסוים שלו דומיננטי יותר – כולל הצדדים הזכריים והנקביים שלו. ד"ר מלילה הלנר-אשר ודב אלבוים בשיחה מעמיקה על אלוהים משתנה 

האם אלוהים הוא אחד? האם הוא משתנה? הוא מושלם? יש לו רגשות? אולי הוא בכלל שכל אינסופי? או מחשבה? אפשר לתאר אותו במילים? שאלות אלה, ורבות אחרות, הטרידו את הפילוסופים של ימי הביניים. 
פרופ' דב שוורץ סוקר את התפיסות של אלוהים מנקודת המבט השכלתנית של אותם ימים, ובעיקר באמצעות זו של הרמב"ם.