פודקאסטים נבחרים בהפקת פודקאסטיקו PODCASTI.CO
מפיקים פודקאסטים מעולים – פודקאסטיקו
האף האלקטרוני הוא החידוש הכי מוכר של פרופ' חוסאם חאיק, מדען וחוקר פורץ דרך, עטור הישגים ופרסים ומוערך ברחבי העולם. הוא פועל בנחישות להזניק את האנושות קדימה בחזית הפיתוח, ובמקביל מקדם את תפיסת העולם שלו בתחום החינוך. בוגרי טכניון רבים מציינים אותו כדמות מעוררת השראה במיוחד, ואחרי שתקשיבו לשיחה איתו תבינו למה
להאזנה
אחיאב גם עשתה תואר שני בעיצוב בבצלאל, מה שאיפשר לה את היכולת לעשות זום אין וזום אאוט במסגרת תפקידה בחברה, שאותו היא מגדירה בין השאר בחיוך כ״כבשה הצבעונית של השיווק״. וצבעונית לא בכדי: צבע תמיד היה, ועדיין, עניין מרכזי בעבודה וגם בחייה.
״אני רואה צבע בכל דבר״, היא אומרת: ״בעץ, בבטון, בנחושת – בכל אלה יש צבעוניות. יש ממד של חוסר העזה או חוסר ביטחון היום בשימוש בצבע, אבל אדריכלים משפיעים לאורך כל השנים תפסו את הצבע כחומר. המשימה שלי היא להחזיר את הצבע להיות כלי משמעותי בארגז הכלים שלנו״.
כחצי שנה לאחר השקת מניפת הצבעים החדשה של טמבור, Spaces, היא מספרת שמדובר בקולקציה, כמו בעולם האופנה; מניפה שלוקחת הפעם את המקום של אחורי הקלעים ומשאירה את החזית לדברים אחרים. הצבעים שבמניפה החדשה מייצגים תקופה שקטה, בחברה שחרטה על דגלה להיות גם חברה ישראלית, גם כזו שמחוברת לעולמות העיצוב וגם כזו שמקדמת את הנושא של קיימות ובנייה ירוקה.
What affects our health? Could there be a direct link between the cough you got this morning and your social status, education, or even events from your childhood?In this episode we speak with two trailblazers, Yael Sherer and Prof. Michael Marmot, …
להאזנה
סטודנטים לרפואה עוברים מסלול ידוע מראש: 6 שנות לימוד, סטאז' – וקדימה לקליניקה. ד"ר אדיר זומר מראה שאפשר גם אחרת: מרופא עיניים שעובד בבית חולים הוא עבר לעבוד עם נתונים במטרה לשפר את הטיפול הרפואי שכולנו מקבלים
להאזנהויקטור הוגו מגיע בעזרת הגיבור שלו, ז'אן ולז'ן, למקומות הנסתרים ביותר של הנפש, וחוקר את אחת השאלות החשובות ביותר שיש: מה זה אומר להיות טוב?
להאזנה
פאנל מיוחד בהשתתפות פרופ' פרץ לביא, הילה חדד חמלניק ויזהר שי, ובהנחיית אורלי שואבי. הפאנל הוקלט באירוע ההשקה של קהילת ״טכניון-ספארק״ במשרדי חברת גונג
להאזנהד"ר ענת רטנובסקי, המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים באפקה, למדה הנדסה מכנית אבל מצאה את עצמה נמשכת ליישם את הידע במחקרים רפואיים על המכניקה של גוף האדם. היא מספרת לנו בפרק על יתרונות וחסרונות עולם המחקר האקדמי
להאזנה
לקראת היום הבינלאומי למאבק בגזענות (21.3), מסי אייצק, רכזת חינוך נגד גזענות במחלקת החינוך של האגודה, משוחחת עם ד"ר גליה בונה וד"ר שרף חסאן על הספר החדש שלנו בנושא חינוך נגד גזענות.
להאזנהבנימין זאב הרצל כותב אוטופיה ציונית ומוכיח שדווקא פנטזיות דמיוניות יכולות לעצב את המציאות
להאזנה
בפרק זה אירחנו את פרופ׳ מני מאוטנר לשיחה על ההפיכה המשטרית, ועל הקשר בין משפט חברה ופוליטיקה בישראל
להאזנה
פרופ׳ עדי שטרן הוא נשיא בצלאל משנת 2015, ובימים אלו ממש קורם עור וגידים הפרויקט הגדול והמשמעותי שהוא עובד עליו כבר מכניסתו לתפקיד: המעבר של בצלאל לקמפוס במרכז העיר, מה שהוא מכנה כ״נקודת ציון דרמטית; שינוי אדיר. כמו להחליף את מערכת ההפעלה של המוסד״. אחד העקרונות האדריכליים המרכזיים שעליהם מבוסס הקמפוס החדש הוא השקיפות – רוב הכיתות והחדרים הם בעלי קירות שקופים, וכך גם הקירות החיצוניים של המבנה.
״השקיפות הזו מאפשרת שלושה מבטים: הראשון מהחוץ פנימה – העוברים ושבים שחולפים על פני הקמפוס יכולים לראות מה זה באמת אומר בית ספר לאמנות ועיצוב. יש לזה ערך תרבותי וחינוכי. המבט השני הוא העובדה שהסטודנטים ואנשי הסגל שנמצאים בתוך הבניין חווים את החוץ סביבם כל הזמן. כשאתה בתוך הקמפוס אתה לא יכול לשכוח שאתה בירושלים; זה חשוב. תמיד חשבתי שצריך לפתח יצירה מקומית שיש לה קשר למקום, ולא נכון ליצור במקום כזה כאילו היינו בפריז או בניו יורק.
״המבט השלישי הוא השקיפות בתוך הבניין עצמו – התלמידים יכולים לראות כל הזמן מה קורה בדיסציפלינות אחרות. השאיפה היא שבעתיד כל התשתיות תהיינה פתוחות לכל הסטודנטים, ותוכל לעמוד כתף אל כתף עם סטודנטים ממחלקות אחרות. זו דרך שיש מעט מאוד מוסדות בעולם שמתנהלים בה, זה מאתגר אבל מאוד מבטיח״.
והשקיפות הזו גם מתחברת למצב הנוכחי שבו אנחנו נמצאים, וכנשיא של מוסד ציבורי, שטרן הוא כבר למוד קונפליקטים. ״מעל הכל אנחנו מוסד חינוכי, שמחנך לערכים אוניברסליים של פלורליזם, שיוויון מלא, חשיבה ביקורתית, הזכות לערער ולחשוב אחרת, חופש הביטוי וחופש היצירה״.
מעבר לכל אלה שטרן הוא גם מעצב בעצמו, והדבר העיקרי, לדבריו, שהוא עושה כל היום, הוא לאזן בין אינטרסים. במקום הזה, וגם במקומות אחרים, נכנסת לא פעם ההכשרה שלו וההיסטוריה שלו כמעצב: ״כמעט תמיד יש קונפליקט שצריך לאזן ולגשר. אני חושב על זה כמו על קומפוזיציה, ואחד הדברים הכי מעניינים בקומפוזיציה הוא שהיא מאוזנת בגלל שהיא לא מאוזנת. בקומפוזיציה ויזואלית אין כלי טוב יותר מקונטרסט – ואולי בעצם גם בחיים״.
אנה פרנק מצליחה להיות ילדה רגילה גם באחת התקופות הכי קשות בהיסטוריה, אבל לא רק בגלל זה היא כל כך מיוחדת.
להאזנהעו"ד עידן רוזן סגר כתב את ספרו "והגיענו לזמן הזה" על ישראל הנתונה תחת שלטון הלכתי קיצוני – במקום בתי משפט הוקמה הסנהדרין, משכב זכר נאסר בחוק והעונש הוא מוות. זו אולי מציאות קיצונית, אך המציאות הישראלית מוכיחה שגם הסיוטים הגרועים ביותר עלולים להתממש. שוחחנו עם עידן רוזן סגר על המציאות ועל הספר, מה אפשר לעשות ואיפה עוברים הקווים האדומים שלנו. עידן הוא גם אב טרי לשני ילדים שהגיעו לעולם בתהלך פונדקאות, שוחחנו איתו גם על פונדקאות וילדים ועל איך ההורות שינתה את הגישה שלו למציאות, שהולכת ומשתנה בקצב מטורף ובכיוון מבהיל
להאזנהדורית מדינה, מרצה בכירה באפקה ומהנדסת שבבים עתירת ניסיון, מדברת על המחסור העולמי בשבבים והמחסור של התעשייה בנשים מהנדסות. היא חושבת שתעשיית ההייטק מאפשרת לנשים להשתכר היטב מבלי להתנצל ומבלי לוותר על אימהות ומשפחה, גורסת שהכניסה אליה עוברת דרך 5 יחידות במתמטיקה ומאמינה שעם כל הכבוד למגדר, קריירה קמה ונופלת בראש ובראשונה על מקצועיות
להאזנה