שנה: 2021

הודו תעשה אותך טוב

צעיר ישראלי מגיע לעיירה הודית חמה ומלוכלכת. הוא מחפש הוסטל ראוי לעביר בו את הלילה, עד שנקרה בדרכו ילד הודי שמציב אותו בפני השאלההאם הוא בן אדם טוב?

כתב: אמיר אשד ליברמן

בהשתתפות: אמיר אשד ליברמן, תום הדס, נמרוד עציון

בימוי ועריכה: אמיר אשד ליברמן, נמרוד עציון

עריכת פתיח, מיקס ומאסטר: איתי דואר

אולפן ותמיכה בהפקה: פודקאסטיקו

להאזנה

פרק 53: עודד עזר

כחייל צעיר הוא עיצב תפאורות ללהקת הנח״ל, את בחינות הקבלה למחלקה לעיצוב גרפי בבצלאל עשה על מדים, ומאז כל מה שהוא עושה קשור לאותיות (בעיקר בעברית אבל לא רק), תוך שהוא מתייחס לאותיות כחומר פיזי וחושב על תרבות דרך טיפוגרפיה. ״אני מרחיב את ההגדרה של עיצוב אותיות ומייצר מודל של ישראליות קצת אחרת, מכילה יותר, שילוב של ישראלי ובינלאומי, עיצוב ואמנות, מסחרי ואקספרימנטלי, מזרח ומערב״.
עודד עזר על חדשנות בטיפוגרפיה (״האם אני יכול לדמיין את עצמי כמדען מטורף ולהתערב בדי.אן.איי של יצורים, בזרע האנושי, ולייצר מזה אותיות); על ההחלטה להקים לאחרונה מגזין תרבות מקוום שמוקדש לעיצוב ישראלי, ״ליוצרות וליוצרים שמתעסקים בתרבות ומחיים אותה בעשר אצבעותיהם״; ועל הפורמולה של העיצוב הישראלי, הפיוז׳ן שאין שני לו (״אנחנו מסתכלים רק לעבר אירופה, אבל אין לנו סיכוי לייצר משהו שלם אם אנחנו משתמשים רק בחצי ארגז הכלים שלנו. הפורמולה שמרכיבה את העיצוב הישראלי היא הרחבה גם מבחינה גיאוגרפית וגם מבחינת ציר הזמן. החתונה הזאת מאוד הספציפית למדינת ישראל. יש לנו  את זה, זה שלנו״)
להאזנה

פרק 8: מי את, השכינה? | דב אלבוים משוחח עם ד"ר ביטי רואי

במשנה ובתלמוד מופיעה השכינה כשם נרדף לנוכחות אלוהית, כמו למשל "שניים שלומדים תורה – שכינה ביניהם", אבל בקבלה היא הופכת לדמות נשית אלוהית, מעין אלוהימה, יישות נפרדת ולא פחות חשובה מהדמות הזכרית

להאזנה

פרק 52: עודד בן יהודה

לאחר עשור של כתיבה ב־xnet הוא הצטרף למוסף גלריה היומי של עיתון הארץ, וממשיך להיות אחד הקולות הבודדים בארץ שנותנים ביטוי לתחום התקשורת החזותית (״אני נוטה לחשוב שסיפורים שמסקרנים ומרגשים אותי יסקרנו וירגשו גם אנשים אחרים״). במקביל הוא פועל בכובעיו האחרים כמעצב, ממתג, יועץ, מרצה, חוקר ויוצר (ועוד ועוד) – וממשיך לשלב בין שתי האהבות שלו: עיצוב למילים.
עודד בן יהודה על האתגר ״להציג זוויות אחרות לסיפורים מוכרים״ (ועל הכתבה שלו שעשתה הכי הרבה רעש – מיתוג הרוע וספר המותג הנאצי – שפירסם לקראת יום השואה); ועל החלק שהוא הכי אוהב בעבודתו – המחקר (״אני לא יודע להגדיר מחקר אבל מרגיש כמו בלש שמפצח קודים״).
להאזנה

כץ, שץ, מוסקוביץ' ואלקבץ

נטע מגיעה לבדיקה גניקולוגית בבית החולים, ומופתעת לגלות שלבדיקה אצל ד"ר כץ מצטרפים גם ד"ר שץ, ד"ר מוסקוביץ' וד"ר אלקבץ. (שימו לב: הפרק מכיל תיאורים רפואיים של איברים אינטימיים בגוף.)

 

כתבה: גילי נוימן

 

בהשתתפות:

דנה אלעזר – נטע | לילך ידידיה – האחות דפנה | אסף שורק – ד"ר מוסקוביץ' | ליאור אביבי – ד"ר שץ | רון יגרמן – ד"ר כץ | יהל פפו – ד"ר אלקבץ

 

עיבוד, בימוי ועריכה: אמיר אשד ליברמן ונמרוד עציון

 

מתאמת אינטימיות: תום הדס

 

עריכת פתיח, מיקס ומאסטר: איתי דואר

 

אולפן ותמיכה בהפקה: פודקאסטיקו

להאזנה

פרק 7: אלוהים זכר, אלוהים נקבה | דב אלבוים משוחח עם ד"ר מלילה הלנר אשד

אלוהים הוא אחד, אבל הוא לא אחיד. על פי הזוהר, האל הוא חיבור של המון אלמנטים לכדי דבר אחד דינאמי, כשבכל פעם פן מסוים שלו דומיננטי יותר – כולל הצדדים הזכריים והנקביים שלו. ד"ר מלילה הלנר-אשר ודב אלבוים בשיחה מעמיקה על אלוהים משתנה 

להאזנה

פרק 51: אורנה גרנות

כאוצרת משנה לאיור ספרי ילדים ומנהלת ספריית האיור באגף הנוער במוזיאון ישראל, היא מנהלת את אחת הספריות היחידות בעולם שהספרים בה מסודרים לא לפי שמות הסופרות והסופרים אלא לפי שמות המאיירות והמאיירים. בשבוע האיור היא אוצרת תערוכה במרכז אדמונד דה רוטשילד, ומפגישה את בכירי ומייסדי האיור הישראלי בן זמננו – אלונה פרנקל, אורה איתן, דני קרמן, יוסי אבולעפיה ומישל קישקה – עם עם מאיירות ומאיירים מבטיחים בראשית דרכם: עדן אופיר, אלי בבג׳נוב, טליה דריגס, וליה רוזנצוויג ועינב ויסמן.
אורנה גרנות על איור כדיסציפלינה שמחברת בין גבוה לנמוך; על הוויכוחים עם הקולגות לגבי הגדרה של איור בתולדות האמנות (״הפיקצ׳רבוק מאפשר לטקסט ודימוי ללכת אחד עם השני ונגד השני. זה לא דבר של מה בכך״); ועל האיור הישראלי שמתאפיין בוורסטיליות גבוהה (״המחמאה הכי גדולה שאפשר לתת לאיור הישראלי היא שהוא נורא דומה לאיור האיראני; וגם לאוסטרלי. יש משהו במדינות אי שכנראה מאפשר הרבה יותר נרטיביות אמנותית״).

שבוע האיור 2021: www.illustrationweek.co.il

להאזנה

פרק 6: אלוהים של הרמב"ם והפילוסופיה | דב אלבוים משוחח עם פרופ' דב שוורץ

האם אלוהים הוא אחד? האם הוא משתנה? הוא מושלם? יש לו רגשות? אולי הוא בכלל שכל אינסופי? או מחשבה? אפשר לתאר אותו במילים? שאלות אלה, ורבות אחרות, הטרידו את הפילוסופים של ימי הביניים. 
פרופ' דב שוורץ סוקר את התפיסות של אלוהים מנקודת המבט השכלתנית של אותם ימים, ובעיקר באמצעות זו של הרמב"ם. 

להאזנה