פרק 183: כרמית גלילי

כרמית גלילי היא המנהלת והאוצרת הראשית של מגזין III יפו, חלל תצוגה (ובשנתיים האחרונות גם חנות ספרי אמן) שפועל בארץ מאז 2018, והוא שלוחה של מגזין III השוודי – מוזיאון פרטי בשטוקהולם שהוקם לפני כ־40 שנה על ידי שני יזמי תרבות שוודיים (וחובבי ישראל) – דיוויד נוימן ורוברט וייל.
הרקע שממנו גלילי מגיעה הוא בכלל במשפטים, וברזומה שלה עבודה כעורכת דין במשך עשר שנים (״עולם מעניין ומופלא שהרבה שנים לא ישב לי״). אחרי שהחליטה ללכת בעקבות הלב למדה אמנות במדרשה. ״פיסלתי, ציירתי, הצגתי בתערוכות. זה היה כיף אדיר אבל לא חשבתי שאני אמנית״.
כל זה הוביל אותה לתפקיד עוזרת אוצרת של רותי דירקטור בשנים ששימשה כאוצרת הראשית של מוזיאון חיפה לאמנות, ואחר כך לכמה פרויקטים עצמאיים, עד שפגשה את נוימן שחיפש באותה התקופה מישהו שיוביל את ההקמה של מגזין III בישראל.
במהלך שנות הפעילות של מגזין III הציגה גלילי אמנים ואמניות מהארץ ומהעולם, כשמה שמוביל אותה בבחירת התערוכות הוא שהן צריכות להיות כנות. ״כשהתחלנו לעבוד היה לנו רעיון לעשות סבב בין דברים בינלאומיים למקומיים אבל אז הקורונה שינתה את העולם ואחריה הגיעה מלחמה. אנחנו כל הזמן עובדים במציאות שמכריחה אותנו להגיב נורא מהר״.
בימים אלה מוצגת בחלל התערוכה ״להסתכל אחורה על העתיד״, שעליה מספרת גלילי שהיא התערוכה הכי פוליטית אבל גם הכי אישית שאצרה אי פעם. ״הרגשתי רצון לחזור ולהרגיש בנוח בתוך כל מה שהאמנתי בו קודם ביחס למקום הזה שאנחנו חיים בו, לחזור ולהיות יכולה לדמיין עתיד שכולל את המילה ׳שלום׳. לחזור אחורה לרגעים שבהם יכולנו לדמיין עתיד אחר, וגם לפעול לטובתו״.
אנחנו, מיותר לציין, איתה בחלום ובחזון.