פודקאסטים נבחרים בהפקת PODCASTI.CO

חשבתם פעם להפיק פודקאסט? אלפי כותרים חדשים בעברית מושקים מדי שנה, כדי להצליח חשוב להתבלט. פודקאסטיקו הוא בוטיק להפקת פודקאסטים ממותגים איכותיים, מעמיקים ומהנים להאזנה עבור חברות מסחריות ומוסדות אקדמיים. פודקאסט ממותג יכול לשמש את הארגון לכמעט כל מטרה: תקשורת, שיווק, תדמית, מיתוג מעסיק, ניהול משברים ועוד. אנחנו מגיעים מעולמות השידור, העיתונות והטק והמשימה שלנו היא לחבר את עולם הפודקאסטים הישראלי לאיכויות הנהוגות בברודקאסט. אנחנו עושים את זה באמצעות אולפן מעולה וצוות מנצח

פרק 6: "אז… איך עושים את זה?״

 

לעוד מידע – www.babybloom.co.il/

להאזנה

פרק 5: יש חיים (גאים) מחוץ לתל אביב?

 

לעוד מידע – www.babybloom.co.il/

להאזנה

מחאה בישראל נגד הסרט "פרחה" בנטפליקס 📻 האחראי על האינטרנט 2022.12.03

מחאה ניצתה בישראל בגלל החלטת נטפליקס לשדר את הסרט הירדני "פרחה" (فَرْحَة) של הבמאית דארין סאלאם, שעוסק בנכבה ומציג חיילי צה"ל כרוצחים ופושעי מלחמה • גולשים ישראלים ופלסטינים רבים על דירוג הסרט, ובישראל מבטלים מינויים לנטפליקס 📻 הרחבה: room404.net/

להאזנה

הלוואה בריבית פרוצה 💸 סייברסייבר ע05פ11

🛀 האקר חטף סנאפצ'ט של סטודנטית והפיץ תמונות עירום שלה. חברת הסושיאל והמשטרה לא עשו דבר – אז היא נעזרה בחברה והצליחה לצוד אותו 🤑 יישומוני הלוואות-מהירות בריבית-נשך אספו והשתמשו במידע פרטי ללחוץ על החייבים – כולל הפצת פורנו-נקמה מזוייף 👨‍⚖️ ופרטים ראשונים על איתור מפיץ פורנו נקמה ישראלי 🐱‍💻 פוסט הפרק: cybercyber.co.il/?p=XXXXX

להאזנה

מביאה עור לעולם

ד"ר חדוה גונן ניהלה את המעבדה של זוכה פרס נובל, פרופ' אהרן צ'חנובר. כשחלתה בעצמה בסרטן עור גרורתי, היא הקימה קבוצת מחקר כדי ללמוד על המחקר החדשני ביותר בתחום ועשתה כל מה שאפשר כדי להבריא. היום היא עומדת בראש עמותה המסייעת לאנשים עם התמודדות דומה

להאזנה

פרק 104: סיגלית לנדאו

סיגלית לנדאו היא אחת האמניות המצליחות, המוערכות והמעניינות שצמחו בסצנה המקומית בעשרות השנים האחרונות. מהתערוכה הראשונה בתחנה המרכזית החדשה (או הממש־חדשה, דאז) בשנת 1994, מיד עם תום הלימודים בבצלאל; דרך הפתרון האינסופי, תערוכת הבלוקבסטר בביתן הלנה רובינשטיין בשנת 2005; ועד התערוכה הנוכחית, ״הים הבוער״ במוזיאון ישראל – לנדאו היתה ונשארה אחד הקולות המשמעותיים במחוזותינו.
העיסוק שלה במלח, החומר המרכזי בעבודותיה בשנים האחרונות, מזמן לה התנסויות והרפתקאות ברחבי הארץ (והעולם). את העיסוק שלה באבטיחים, סתם שתדעו, היא התחילה בכלל בעקבות מחקר אודות העונתיות של האבטיח. גם בתערוכה הנוכחית יש לא מעט אבטיחים, שמתקשרים למלח ולים המלח שבו היא לא רק עובדת ויוצרת אמנות, אלא הפך לאחד מתחומי ההתמחות שלה. 
לאורך השנים היא עובדת במדיומים רבים ובחומרים שונים ומגוונים: ״אני מגיעה לווידיאו בדרך כלל כשאני לא יכולה לפסל משהו״, היא מספרת. ״אני אכניס גוף לווידיאו כשאצטרך שהוא יעשה פעולה מסוימת, או לטובת קנה מידה״.
במקביל לעיסוק במלח, ליווי האוביקטים שהיא מטביעה בים במשך חודשים לפני ואחרי, פרקטיקת העבודה האהובה עליה (כרגע, לפחות) היא ברזל ויציקות ברונזה (״אני אוהבת אש״). ובנוסף היא עובדת על שיתוף פעולה עם רקדנית פלמנקו עכשווית, עוברת התנסויות ראשונות בקרמיקה, ומעידה שיש לה עוד הרבה שאיפות בקנה. 
על השאלה האם היא אופטימית היא אומרת ״העשייה מביאה איתה משהו מהאופטימיות. העובדה שניתנה לי ההזדמנות להעביר אנשים בתוך העולם שלי, ללכת לתערוכה ולפגוש אנשים שמתרגשים ופוגשים בה את עצמם – זה מה שמעורר את האופטימיות. לאורך כל הדרך אני מחפשת בתוך הסיפור האישי שלי מה משותף בו לי ולאחרים״.
להאזנה

פרק 103: אופיר ליברמן

אופיר ליברמן נע בחייו המקצועיים בין שלושת הקצוות של המשולש – אמן, מעצב ומחנך (למרות שהוא בכלל התחיל כדי.ג׳יי). הגרעין המרכזי של העבודה שלו הוא בייעוץ לסטארטאפים, ובמקביל הוא יוצר עבודות של אמנות גנרטיבית שעושות שימוש בבינה מלאכותית. לצד כל אלה הוא מלמד כבר 15 שנים במחלקה לתקשורת חזותית בשנקר.

בשנים האחרונות, כך הוא מעיד, הוא נוטה יותר ויותר לכיוון הזווית האמנותית במשולש, בעיקר כי מצא הדהוד בין מה שקורה בעולם, לבין היכולות האישיות שלו ברמה הטכנולוגית שהפכו להיות רלוונטיות. החיבור הזה הגיע לשיא ב״אורקל״, פרויקט שהציג בשבוע העיצוב האחרון בירושלים, קולקציה של עבודות NFT שמתקבלת (או מתחוללת, ליתר דיוק) באמצעות קוד. התוצרים של המחולל הם קלפי טארוט חדשים (21 מיליון מהם. בקטנה) שאותם המציא ליברמן אחרי מחקר של שנים אודות עולמות זן ושמאניזם. הפרויקט הזה, מבחינתו, ממצה את נקודת המבט שלו כמעצב וגם בכלל, כבנאדם ״זה כל מה שרציתי אי פעם, כל מה שיש לי להגיד נמצא בו״ הוא אומר.

ליברמן חושב שבעשר השנים האחרונות בני אדם כמעט ולא יצרו שום דבר חדש, וכל היצירות הן רק רימיקסים של דברים שעשו קודם (וזה רק אחד מהנושאים שהוא ידבר עליהם בכנס ״יצירתיות בעידן ה־AI״ של פורטפוליו בשיתוף שנקר, שיתקיים ב־7 בדצמבר במוזיאון תל אביב). ״אמנות שלא מתייחסת לעכשיו פחות מעניינת אותי״, הוא אומר, וזה גם קו החשיבה אותו הוא מעביר לסטודנטים שלו במהלך השנים. ״מעצב בהגדרה הוא מישהו ששוחה בלא נודע. ככל שאנחנו מגדירים את הנודע אנחנו הורסים ומקלקלים״.

הוא מאמין שהעיסוק שלו בטכנולוגיות חדשות הוא זה שמאפשר לו להמשיך ולהיות יצירתי. ״בשבילי זו הזדמנות לברור מה זה להיות יצירתי באמת. המכונה עושה את זה יותר מהר ויותר טוב מאיתנו, ולכן כל מפגש שלנו עם טכנולוגיה, בעיקר עם AI, הוא מראה משמעותית לחיים ולתרבות שלנו. המכונה היא זו שמפגישה אותנו עם מושגי יסוד״. 

להאזנה

הגידו "לא" לזקן

העובדה הוודאית ביותר בחיים של כולנו היא שאנחנו מזדקנים וצועדים אל עבר המוות. אך ישי אתר, פולי-יזם מוכשר במיוחד, מכנה את ההזדקנות ״מחלה״, ועושה הכל כדי לרפא אותנו ממנה, וכדי להשיב לנו את הנעורים שחשבנו שאבדו לעד

להאזנה

פרק 23 – גביע העולם בהנדסה

גביע העולם בהנדסה: תחושות בטן, אינטואיציה ואמונות טפלות הן חלק בלתי נפרד מעולם הכדורגל. אבל כשרוצים לרכוש שחקן – זה הזמן לגייס את המדע. בן יהודה ועמיתיו הקדישו את פרוייקט הגמר שלהם באפקה לבניית מערכת שמנתחת ביצועי שחקנים ובונה את הסגל הכי טוב שכסף יכול לק

להאזנה

פרק 102: מירב שחם

מירב שחם היא מעצבת גרפית, אנימטורית, מוזיקאית, אמנית ובעלת הסטודיו BANANAMOON, שעוסק בעיצוב ואנימציה בעיקר עבור טלוויזיה, קולנוע ומוזיקה. היא זו שאמונה על הרבה מהפתיחים של סדרות שאתם מכירים מהשנים האחרונות, ביניהן פאודה, המפקדת ושעת אפס. כן, בדיוק אלה שהתרגלנו לדלג עליהם בחלק ניכר מהמקרים, אבל היא חושבת ש״אם יש משהו בפתיח שתופס את הצופה, הוא יישאר״. הפתיחים מבחינתה הם סוג של קפסולת זמן, והיא מאמינה שטביעת האצבע שלה בהם מייצרת ערך מוסף לסדרה.
 
במקביל מרצה שחם מזה שנים במחלקה לתקשורת חזותית שנקר, וסיימה לאחרונה תואר שני בתקשורת חזותית בבצלאל. היא עושה הרבה דברים שונים במקביל וגם אוהבת את העושר שהתחום מאפשר לה. את הווטסאפ, לעומת זאת, היא שונאת.
 
אחד הנושאים שהיא צללה אליו באופן משמעותי בשנה האחרונה הוא הנושא של מחוללי הדימויים שמבוססים על בינה מלאכותית, ועל זה היא גם תדבר בכנס של פורטפוליו בשיתוף שנקר שיתקיים ב־7 בדצמבר במוזיאון תל אביב. ״הבנתי שזו איזו מהפכה, ואם אני רוצה להבין מה זה הדבר הזה – אני צריכה להתנסות בו״, היא אומרת. היא למדה באמצעות מדריכים מקוונים לייצר אנימציה באמצעות מחוללים כאלה (שזה קצת יותר מסובך מלייצר דימויי סטילס), אבל גם אחרי המחקר המעמיק היא נותרה אמביוולנטית בקשר לתחום כולו.
 
״המכונה היא לא מעצבת. היא כן יכולה לייצר דימויים שהם לפעמים מיינד בלואינג, אבל לענות על בריף היא *עדיין* לא יודעת. אני חושבת שסטודנטים צריכים ללמוד לעשות דברים בעצמם: כל מחוללי הדימויים מביאים למקומות יפים ואיכותיים אבל יש גם יותר מדי שלבים שהם מדלגים עליהם. המהפכה רק התחילה, הדברים הם דינמיים והם כל הזמן משתנים: ה־AI פתח איזה ערוץ מקביל שהשאלה הכי גדולה שלו היום הוא מי מייצר את הדברים״.

ולכל מי שתוהה לאן הבינה המלאכותית עוד תיקח אותנו, היא ממליצה להתנסות בזה. ״ברגע שאתה מתחיל, אתה ישר מבין מה זה מה. אני לא משוכנעת אבל יש לי איזו תחושה שמתישהו זה עוד ייעצר, שמישהו יסגור את הבסטה״. 

להאזנה

ומה אתה עושה ביומיום? "נכה. זה מה שאני" • פרידה מנתנאל יהודה הלוי



נתנאל יהודה הלוי נולד עם ניוון שרירים ונשא את נכותו בגאון, כשהוא מתעל אותה לעסקים, סטנדאפ, הרצאות, ייעוץ ואקטיביזם – עם חלום להגיע לפוליטיקה. בסוף ספטמבר 2022 הוא מת במפתיע, כשבין מילותיו האחרונות "זה עוד לא הזמן שלי ללכת". תכלת גינס, שראיינה אותו בפודקאסט הזה, נפרדת מחבר ששנא שקוראים לו מעורר השראה

להאזנה

אדריכלית על-חלל

עתידות הבזוקה של פעם כבר לא רחוקות מהמציאות. ומי שהופכת אותן הלכה למעשה היא מיכל זיסו, אדריכלית חלל, שמתכננת כבר היום את ההתיישבות מחוץ לכדור הארץ, וכותבת את הדף החדש שהאנושות תפתח בחלל. בפרק אנחנו מדברות על פריצת הדרך שיש ביצירת מקצוע שעוד לא קיים, על חדשנות בחלל ובכדור הארץ, ועל פתרונות לבעיות שלא חשבתם שקיימות בחלל

להאזנה

פרק 101: מושון זר אביב



בקיץ האחרון עלה שמו של המעצב מושון זר אביב לכותרות, הודות למפת ארץ ישראל שעיצב בהזמנת עיריית תל־אביב-יפו וכללה את הקו(ים) הירוק(ים). ״מפות הן אחת ההזדמנויות המדהימות בעיצוב לשאול שאלות על מה אנחנו יודעים לגבי המרחב שלנו״, הוא אומר, ומספר שהתחבר לפרויקט במיוחד כי הוא, כנער, לא באמת ידע מהם הגבולות של מדינות ישראל – עניין שהטריד אותו גם אז. ״זו שאלה שאני שואל את עצמי מאז שאני ילד, והנה ניתנה לי ההזדמנות גם לשאול אותה כמעצב וגם לענות עליה כמעצב״.
 
החלק האהוב בעבודה על זר אביב הוא המחקר שהוא מבצע כל פעם מחדש, והוא חושב שהעיצוב הוא גם הבעיה, אבל גם הפתרון. את דרכו האמנותית הוא החל כנער מתבגר, כאחד המייסדים של הקומיקס ״סטיות של פינגווינים״. מאז הספיק להקים ביחד עם גיא שגיא לפני 20 שנה את סטודיו שועל; ללמד במחלקה לתקשורת חזותית בשנקר; להיות אמון על הובלת צוות העיצוב של מדלן – מוצר דיגיטלי שמנתח מידע עירוני ומנסה לעזור לאנשים לבחור איפה לגור; ולהציג בארץ ובעולם עבודות שעוסקות בין השאר בבינה מלאכותית, כמו לדוגמה פרויקט שבמסגרתו הוא בדק האם נוכל ללמד מכונה איך נראה אדם ״נורמלי״.
 
להאזנה

פרק 4: גאווה ודעה קדומה

רבקה קנריק היא אישה דתיה עם בן הומו. אחרי שהיתה חלק מתהליך הפונדקאות של הבן שלה, היא התחילה ללוות משפחות גאות בחברה הדתית, ולעזור להם להתקבל על ידי המשפחה שלהם. ומה הקשר בין כל זה למחבת ורודה?

לעוד מידע – www.babybloom.co.il/

להאזנה

פרק 3: יש גננת חדשה בגן

פונדקאות נפוצה מאוד אצל הומואים, וזוגות שמתקשים בהבאת ילדים. אבל גם הורים יחידנים יכולים להביא לעולם ילדים בפונדקאות, זה הסיפור של גידי – אם טרנסג’נדרית וגננת מגבעת שמואל, עם הרבה אהבה לילדים.

לעוד מידע – www.babybloom.co.il/

להאזנה

יהלום קל לפיצוח

איך אפשר לגדל יהלומים במעבדה? אדם הופמן אוהב יהלומים ויש לו המון רעיונות מה אפשר לעשות איתם. בינתיים, הוא מגדל אותם במעבדה לא רחוק מהטכניון, ללא ניצול כוח אדם וללא פגיעה בסביבה. שמענו מאדם מה הוא עשה כשיצא לו בטעות יהלום ורוד ואיזה עוד תכניות יש לו בתחום

להאזנה