פרק 25 – רובודוק
אביו הוא רופא המשפחה, אבל תומר אפשטיין רצה לעזור ליותר אנשים – ולכן נכנס לעולם המתפתח במהירות של ההנדסה הרפואית. בראיון הוא מספר על החידושים בתחום המיכשור הרפואי ועתיד הרפואה הדיגיטלית
להאזנהפודקאסטים נבחרים בהפקת PODCASTI.CO
חשבתם פעם להפיק פודקאסט? אלפי כותרים חדשים בעברית מושקים מדי שנה, כדי להצליח חשוב להתבלט. פודקאסטיקו הוא בוטיק להפקת פודקאסטים ממותגים איכותיים, מעמיקים ומהנים להאזנה עבור חברות מסחריות ומוסדות אקדמיים. פודקאסט ממותג יכול לשמש את הארגון לכמעט כל מטרה: תקשורת, שיווק, תדמית, מיתוג מעסיק, ניהול משברים ועוד. אנחנו מגיעים מעולמות השידור, העיתונות והטק והמשימה שלנו היא לחבר את עולם הפודקאסטים הישראלי לאיכויות הנהוגות בברודקאסט. אנחנו עושים את זה באמצעות אולפן מעולה וצוות מנצח
פרק 107: גיל פרי
גיל פרי הוא המנכ״ל ואחד המייסדים של הסטארט־אפ D-ID, חברה שמייצרת בני אנוש דיגיטליים. טוב, לא לגמרי בני אנוש: הם משתמשים בבינה מלאכותית כדי לחבר בין תמונה וטקסט כדי לייצר וידאו של אדם מדבר. כלומר – אם תשלחו להם תמונה שלכם וטקסט כתוב, הטכנולוגיה שלהם תוכל לייצר סרטון שלכן אומר את אותו הטקסט, באיכות הכי מתקדמת שישנה היום.
ההתחלה של D-ID היתה בשנת 2017, כשבשנים הראשונות הם התעסקו בכלל בתחום זיהוי הפנים. הם גייסו כספים ואת מומחי הדיפ־לרנינג הטובים בעולם, ותוך כדי תקופת הקורונה זיהו הזדמנות למשהו אחר וגדול הרבה יותר. ״התעסקנו ב־AI גנרטיבי עוד לפני 2017״, מספר פרי, ״ובנוסף הבנו שאנחנו יכולים להיות מובילים בתחום החדש הזה, בפוקוס על וידאו ובני אדם. הבנו את העוצמות של הדבר הזה, את העובדה שהעתיד יאפשר לייצר הפקות שלמות באמצעות AI״.
הסטארט־אפ עובד בעיקר עם חברות גדולות ומתמקד בעיקר בהוראה, חינוך ושיווק – בכל שפה. עד כה הם ייצרו 107 מיליון סרטוני וידאו, והיד עוד נטויה. בשלב מסוים הם הבינו שהם יכולים גם להשפיע ולקחת את הטכנולוגיה כדי לעשות טוב. לכן, לצד החברות המסחריות הם מיצרים גם פרויקטים פרו־בונו. אחד המוכרים שבהם בישראל היה ״הקשיבי בקולן, הקשיבי בקולך״ שבו יצרו סרטונים של נשים שנרצחו על ידי בני הזוג שלהן שכמו מתעוררות לחיים ומזהירות בקולן נשים אחרות שנמצאות במערכות יחסים אלימות. במקומות אחרים בעולם הם יצרו גם קמפיין להעלאת מודעות לנגיף ה־HIV, לילדים נעדרים ועוד.
בסוגיית היכולת לקחת את הטכנולוגיה הזו למקומות פחות טובים (ואפילו מפחידים) אומר פרי: ״צריך להיות אופטימיים. 99.9 אחוזים מהשימושים בטכנולוגיה היום הם טובים. זה יקרה ועדיף שכולנו נכיר את זה ונשתמש בזה ונאיץ ברגולטורים והמחוקקים לשים פה חוקים, כי הם מאוד איטיים״.
בעתיד (הקרוב או הרחוק) הוא מבטיח, הטכנולוגיה תמשיך להקל לנו על החיים. ״יום אחד נגיע לשדה התעופה ובמקום פקידת קבלה יהיה לנו אווטאר. חצי שנה אחר כך נוכל לדבר עם כאלה גם בבנק ואם נגיע למקדונלדס ביפן נוכל להזמין באמצעות דיבור למכונה בעברית ולקבל תשובה״. לגבי שאלת החלפת היוצרים הוא אומר: ״זה ממש לא יחליף את היוצרים. הם המרכז, להם יש כוח ויכולות לעשות המון דברים שפעם היו צריכים הפקות ענק בשביל לייצר״.
להאזנה
חזית המחקר
אחד הסמלים המפורסמים של המהפכה הפמיניסטית היה שריפת חזיות. המהנדסת בשורה רובינשטיין-ורד רוצה דווקא להמציא את החזייה מחדש. בהנחיית ד"ר דנה סולב היא פתחה במחקר מהפכני ליצירת חזייה שתתאים את עצמה לגודל המשתנה של החזה במהלך החודש ושתיתן מענה לנשים עם חזה גדול
להאזנה
מהשינויים בטוויטר תחת מאסק ועד מטבעות דיגיטליים 📻 האחראי על האינטרנט 2022.12.12
האחראי על האינטרנט: מהשינויים בטוויטר תחת מאסק ועד מטבעות דיגיטליים
להאזנהפרק 106: ג׳ודית אשר
המאיירת והאמנית ג׳ודית אשר החלה את לימודיה ברויאל קולג׳ בלונדון מיד לאחר שסיימה את התואר הראשון בבצלאל. ״בסוף שנות ה־80 ותחילת שנות ה־90, היתה הבחנה ברורה בין מה שנחשב אמנות למה שנחשב איור״, היא מספרת. ״היום, כל החשיבה היא אחרת, הגבול הטשטש: עבודת אמנות יכולה בהרבה מקרים לשמש יופי של איור. גם אופנה גבוהה היא אמנות, אבל גם עיצוב״.
במהלך השנים היא נעה על הציר שבין עבודות אישיות לבין עבודות מוזמנות – מאיור ספרים ועד קיר אריחים ענק באורך שמונה וחצי מטרים בבית מלון. ״לעבודה מוזמנת יש תמיד מטרה. זו עבודת עיצוב לכל דבר, יש לה קהל יעד ומסר שצריך להביע. העבודות האישיות שלי מונעות מציר אחר לחלוטין, פעם הייתי אפילו מבדילה ביניהן באמצעות הפלטה הצבעונית״.
למרות שהיא מכירה ביתרונותיו של המחשב, ברוב העבודות שלה היא עדיין משתמשת בניירות, בעפרונות ובצבעים. ״אין לי תשוקה לאחוז במקלות קסם למיניהם. המפגש עם עפרון, צבע ונייר הוא נוח ומעניין לי, וכל עוד זה מעניין אותי – אני שם״. גם כמרצה היא מרגישה שצריך להקנות לתלמידים ידע בסיסי לפני שהם ניגשים לעבודה דיגיטלית. ״צריך שיהיה ידע של הבחנה בין סוגים שונים של מכחולים, כתמים. אחר כך, בשנים המאוחרות יותר של הלימודים ההתייחסות לעבודות היא בעיקר סביב מה שרצית לומר ואיך זה בא לידי ביטוי – ואז המחשב יכול להיות דבר מופלא״.
מלבד לאסוף זרעים ולטמון בצלים באדמה, היא עובדת בימים אלה על פרויקט קומיקס ראשון שמספר סיפור אישי שקשור בחיפה, באבא שלה, בים ובחרדה; ובעיקר היא אוהבת לצאת לטבע שהוא מרתק ומפעים עבורה. ״אפשר ליצור בכל זמן ובכל מקום, אבל אני מאמינה בהליכה במובן של ללמוד בתנועה. בטח במדינה הזאת, אנחנו צריכים להכיר את המקום שלנו כי הוא כל כך טעון. יש פה נטייה לשפוך המון אספלט ובטון, אבל מתחת לזה יש עולם ומלואו״.
להאזנה
למה לי פוליטיקה עכשיו
יזהר שי הוא יזם, משקיע, פעיל חברתי ופוליטיקאי (לשעבר, לפחות לעת עתה). בשיחה איתו ננסה להבין למה בוגרי הטכניון לא מגיעים כמעט לפוליטיקה, ואיך זה קשור לקבלת החלטות מבוססות מדע
להאזנהפרק 24 – מה לובשים לחלל?
ספיר לזר עברה מהלימודים באפקה ישר לתפקד מנהלת המחקר בחברת סטמראד. היא מפתחת ביגוד מגן לאסטרונאוטים, שמשלב הגנה מקרינה קוסמית והתפרצויות סולאריות, עם משקל מופחת שמקל על התנועה בחלל. עד שנעזוב את כדוה"א, הבגדים גם מגינים על רופאים בזמן צילומי רנטגן
להאזנהפרק 105: מתי מריאנסקי
מתי מריאנסקי הוא אמן, מעצב, מתכנת ומרצה, שהקים לפני שש שנים (!) את קבוצת הפייסבוק ״עליית המכונות״ שמונה היום כ־50 אלף חברים – המקום לדבר ולהתעדכן בו בכל מה שקשור בבינה מלאכותית – מונח שבחודשים האחרונים נוכח בחיים של כולנו, אבל לפני שש שנים הכרנו אותו (או אותה) הרבה פחות.
מריאנסקי למד בכלל הנדסת תעשייה וניהול, למרות שלא עבד יום אחד כמהנדס. את דרכו הוא התחיל בעיסוק באנימציית תלת־ממד, אחר כך עבר לעיצוב אתרים ועבד בסוגים שונים של סטארט־אפים. בשנתיים האחרונות הוא עוסק כמעט אך ורק באמנות, במשרה מלאה.
הוא מגדיר את עצמו כ״טכנו־אופטימיסט״ ומעיד שכל שבועיים־שלושה הוא לומד משהו חדש בתחום הבינה המלאכותית שמעיף לו את המוח. בימים אלה הוא מלמד קורס שעוסק בשימוש בתוכנות כמו Dall-E ומידג׳רני. ״הדברים המעניינים בתחום הזה הם דווקא אלה ששוברים את החוקים״, הוא אומר. ״מי שהולך להתבלט הוא זה שיעבור את הרף הקריאייטיבי החדש״.
גוף העבודות המרכזי שלו בתקופה האחרונה הוא סדרה של דימויי ציפורים שנוצרים יחד על ידי שני מחשבים שעובדים על שתי תוכנות שונות של בינה מלאכותית. הוא כותב קוד שיוצר אמן ״אוטונומי״, ואחר כך הוא מתפקד גם כאוצר (והעוצר) של אותו אמן, כשאת רוב העבודות שיצאו הוא זורק.
הדבר שהוא הכי אוהב בעבודה שלו הוא לכתוב קוד שבסופו של דבר יוצא ממנו משהו יפה, אבל אם אתם רוצים להגיע אל ליבו – הכי טוב זה לבקש ממנו שידפיס לכם את התוצר. כי איך אומרות? הטכנולוגיה קיימת.
להאזנה
פרק 5: יש חיים (גאים) מחוץ לתל אביב?
אחרי שהבאתם ילד לעולם, החלטה חשובה היא איפה לגדל אותו. אם נדמה לכם שתל אביב היא האופציה היחידה, תנו לגיל, אביעד, ליעד, (עוד) אביעד, לירון, מתן, איציק ורפי לנסות לשכנע אתכם אחרת. אז האם יש אפשרויות מחוץ לתל אביב? ואיך קובי מרימי קשור לזה? פרק ספיישל ב-״אבא ואבא שלי״: מסע ברחבי הארץ בחיפוש אחר תאים משפחתיים גאים שמרגישים בבית מחוץ לבועה
לעוד מידע – www.babybloom.co.il/
להאזנה
מחאה בישראל נגד הסרט "פרחה" בנטפליקס 📻 האחראי על האינטרנט 2022.12.03
מחאה ניצתה בישראל בגלל החלטת נטפליקס לשדר את הסרט הירדני "פרחה" (فَرْحَة) של הבמאית דארין סאלאם, שעוסק בנכבה ומציג חיילי צה"ל כרוצחים ופושעי מלחמה • גולשים ישראלים ופלסטינים רבים על דירוג הסרט, ובישראל מבטלים מינויים לנטפליקס 📻 הרחבה: room404.net/
להאזנה
הלוואה בריבית פרוצה 💸 סייברסייבר ע05פ11
🛀 האקר חטף סנאפצ'ט של סטודנטית והפיץ תמונות עירום שלה. חברת הסושיאל והמשטרה לא עשו דבר – אז היא נעזרה בחברה והצליחה לצוד אותו 🤑 יישומוני הלוואות-מהירות בריבית-נשך אספו והשתמשו במידע פרטי ללחוץ על החייבים – כולל הפצת פורנו-נקמה מזוייף 👨⚖️ ופרטים ראשונים על איתור מפיץ פורנו נקמה ישראלי 🐱💻 פוסט הפרק: cybercyber.co.il/?p=XXXXX
להאזנה
מביאה עור לעולם
ד"ר חדוה גונן ניהלה את המעבדה של זוכה פרס נובל, פרופ' אהרן צ'חנובר. כשחלתה בעצמה בסרטן עור גרורתי, היא הקימה קבוצת מחקר כדי ללמוד על המחקר החדשני ביותר בתחום ועשתה כל מה שאפשר כדי להבריא. היום היא עומדת בראש עמותה המסייעת לאנשים עם התמודדות דומה
להאזנהפרק 104: סיגלית לנדאו
סיגלית לנדאו היא אחת האמניות המצליחות, המוערכות והמעניינות שצמחו בסצנה המקומית בעשרות השנים האחרונות. מהתערוכה הראשונה בתחנה המרכזית החדשה (או הממש־חדשה, דאז) בשנת 1994, מיד עם תום הלימודים בבצלאל; דרך הפתרון האינסופי, תערוכת הבלוקבסטר בביתן הלנה רובינשטיין בשנת 2005; ועד התערוכה הנוכחית, ״הים הבוער״ במוזיאון ישראל – לנדאו היתה ונשארה אחד הקולות המשמעותיים במחוזותינו.
העיסוק שלה במלח, החומר המרכזי בעבודותיה בשנים האחרונות, מזמן לה התנסויות והרפתקאות ברחבי הארץ (והעולם). את העיסוק שלה באבטיחים, סתם שתדעו, היא התחילה בכלל בעקבות מחקר אודות העונתיות של האבטיח. גם בתערוכה הנוכחית יש לא מעט אבטיחים, שמתקשרים למלח ולים המלח שבו היא לא רק עובדת ויוצרת אמנות, אלא הפך לאחד מתחומי ההתמחות שלה.
לאורך השנים היא עובדת במדיומים רבים ובחומרים שונים ומגוונים: ״אני מגיעה לווידיאו בדרך כלל כשאני לא יכולה לפסל משהו״, היא מספרת. ״אני אכניס גוף לווידיאו כשאצטרך שהוא יעשה פעולה מסוימת, או לטובת קנה מידה״.
במקביל לעיסוק במלח, ליווי האוביקטים שהיא מטביעה בים במשך חודשים לפני ואחרי, פרקטיקת העבודה האהובה עליה (כרגע, לפחות) היא ברזל ויציקות ברונזה (״אני אוהבת אש״). ובנוסף היא עובדת על שיתוף פעולה עם רקדנית פלמנקו עכשווית, עוברת התנסויות ראשונות בקרמיקה, ומעידה שיש לה עוד הרבה שאיפות בקנה.
על השאלה האם היא אופטימית היא אומרת ״העשייה מביאה איתה משהו מהאופטימיות. העובדה שניתנה לי ההזדמנות להעביר אנשים בתוך העולם שלי, ללכת לתערוכה ולפגוש אנשים שמתרגשים ופוגשים בה את עצמם – זה מה שמעורר את האופטימיות. לאורך כל הדרך אני מחפשת בתוך הסיפור האישי שלי מה משותף בו לי ולאחרים״.
להאזנה
פרק 103: אופיר ליברמן
אופיר ליברמן נע בחייו המקצועיים בין שלושת הקצוות של המשולש – אמן, מעצב ומחנך (למרות שהוא בכלל התחיל כדי.ג׳יי). הגרעין המרכזי של העבודה שלו הוא בייעוץ לסטארטאפים, ובמקביל הוא יוצר עבודות של אמנות גנרטיבית שעושות שימוש בבינה מלאכותית. לצד כל אלה הוא מלמד כבר 15 שנים במחלקה לתקשורת חזותית בשנקר.
בשנים האחרונות, כך הוא מעיד, הוא נוטה יותר ויותר לכיוון הזווית האמנותית במשולש, בעיקר כי מצא הדהוד בין מה שקורה בעולם, לבין היכולות האישיות שלו ברמה הטכנולוגית שהפכו להיות רלוונטיות. החיבור הזה הגיע לשיא ב״אורקל״, פרויקט שהציג בשבוע העיצוב האחרון בירושלים, קולקציה של עבודות NFT שמתקבלת (או מתחוללת, ליתר דיוק) באמצעות קוד. התוצרים של המחולל הם קלפי טארוט חדשים (21 מיליון מהם. בקטנה) שאותם המציא ליברמן אחרי מחקר של שנים אודות עולמות זן ושמאניזם. הפרויקט הזה, מבחינתו, ממצה את נקודת המבט שלו כמעצב וגם בכלל, כבנאדם ״זה כל מה שרציתי אי פעם, כל מה שיש לי להגיד נמצא בו״ הוא אומר.
ליברמן חושב שבעשר השנים האחרונות בני אדם כמעט ולא יצרו שום דבר חדש, וכל היצירות הן רק רימיקסים של דברים שעשו קודם (וזה רק אחד מהנושאים שהוא ידבר עליהם בכנס ״יצירתיות בעידן ה־AI״ של פורטפוליו בשיתוף שנקר, שיתקיים ב־7 בדצמבר במוזיאון תל אביב). ״אמנות שלא מתייחסת לעכשיו פחות מעניינת אותי״, הוא אומר, וזה גם קו החשיבה אותו הוא מעביר לסטודנטים שלו במהלך השנים. ״מעצב בהגדרה הוא מישהו ששוחה בלא נודע. ככל שאנחנו מגדירים את הנודע אנחנו הורסים ומקלקלים״.
הוא מאמין שהעיסוק שלו בטכנולוגיות חדשות הוא זה שמאפשר לו להמשיך ולהיות יצירתי. ״בשבילי זו הזדמנות לברור מה זה להיות יצירתי באמת. המכונה עושה את זה יותר מהר ויותר טוב מאיתנו, ולכן כל מפגש שלנו עם טכנולוגיה, בעיקר עם AI, הוא מראה משמעותית לחיים ולתרבות שלנו. המכונה היא זו שמפגישה אותנו עם מושגי יסוד״.
להאזנה
הגידו "לא" לזקן
העובדה הוודאית ביותר בחיים של כולנו היא שאנחנו מזדקנים וצועדים אל עבר המוות. אך ישי אתר, פולי-יזם מוכשר במיוחד, מכנה את ההזדקנות ״מחלה״, ועושה הכל כדי לרפא אותנו ממנה, וכדי להשיב לנו את הנעורים שחשבנו שאבדו לעד
להאזנהפרק 23 – גביע העולם בהנדסה
גביע העולם בהנדסה: תחושות בטן, אינטואיציה ואמונות טפלות הן חלק בלתי נפרד מעולם הכדורגל. אבל כשרוצים לרכוש שחקן – זה הזמן לגייס את המדע. בן יהודה ועמיתיו הקדישו את פרוייקט הגמר שלהם באפקה לבניית מערכת שמנתחת ביצועי שחקנים ובונה את הסגל הכי טוב שכסף יכול לק
להאזנהפרק 102: מירב שחם
מירב שחם היא מעצבת גרפית, אנימטורית, מוזיקאית, אמנית ובעלת הסטודיו BANANAMOON, שעוסק בעיצוב ואנימציה בעיקר עבור טלוויזיה, קולנוע ומוזיקה. היא זו שאמונה על הרבה מהפתיחים של סדרות שאתם מכירים מהשנים האחרונות, ביניהן פאודה, המפקדת ושעת אפס. כן, בדיוק אלה שהתרגלנו לדלג עליהם בחלק ניכר מהמקרים, אבל היא חושבת ש״אם יש משהו בפתיח שתופס את הצופה, הוא יישאר״. הפתיחים מבחינתה הם סוג של קפסולת זמן, והיא מאמינה שטביעת האצבע שלה בהם מייצרת ערך מוסף לסדרה.
במקביל מרצה שחם מזה שנים במחלקה לתקשורת חזותית שנקר, וסיימה לאחרונה תואר שני בתקשורת חזותית בבצלאל. היא עושה הרבה דברים שונים במקביל וגם אוהבת את העושר שהתחום מאפשר לה. את הווטסאפ, לעומת זאת, היא שונאת.
אחד הנושאים שהיא צללה אליו באופן משמעותי בשנה האחרונה הוא הנושא של מחוללי הדימויים שמבוססים על בינה מלאכותית, ועל זה היא גם תדבר בכנס של פורטפוליו בשיתוף שנקר שיתקיים ב־7 בדצמבר במוזיאון תל אביב. ״הבנתי שזו איזו מהפכה, ואם אני רוצה להבין מה זה הדבר הזה – אני צריכה להתנסות בו״, היא אומרת. היא למדה באמצעות מדריכים מקוונים לייצר אנימציה באמצעות מחוללים כאלה (שזה קצת יותר מסובך מלייצר דימויי סטילס), אבל גם אחרי המחקר המעמיק היא נותרה אמביוולנטית בקשר לתחום כולו.
״המכונה היא לא מעצבת. היא כן יכולה לייצר דימויים שהם לפעמים מיינד בלואינג, אבל לענות על בריף היא *עדיין* לא יודעת. אני חושבת שסטודנטים צריכים ללמוד לעשות דברים בעצמם: כל מחוללי הדימויים מביאים למקומות יפים ואיכותיים אבל יש גם יותר מדי שלבים שהם מדלגים עליהם. המהפכה רק התחילה, הדברים הם דינמיים והם כל הזמן משתנים: ה־AI פתח איזה ערוץ מקביל שהשאלה הכי גדולה שלו היום הוא מי מייצר את הדברים״.
להאזנה
במקביל מרצה שחם מזה שנים במחלקה לתקשורת חזותית שנקר, וסיימה לאחרונה תואר שני בתקשורת חזותית בבצלאל. היא עושה הרבה דברים שונים במקביל וגם אוהבת את העושר שהתחום מאפשר לה. את הווטסאפ, לעומת זאת, היא שונאת.
אחד הנושאים שהיא צללה אליו באופן משמעותי בשנה האחרונה הוא הנושא של מחוללי הדימויים שמבוססים על בינה מלאכותית, ועל זה היא גם תדבר בכנס של פורטפוליו בשיתוף שנקר שיתקיים ב־7 בדצמבר במוזיאון תל אביב. ״הבנתי שזו איזו מהפכה, ואם אני רוצה להבין מה זה הדבר הזה – אני צריכה להתנסות בו״, היא אומרת. היא למדה באמצעות מדריכים מקוונים לייצר אנימציה באמצעות מחוללים כאלה (שזה קצת יותר מסובך מלייצר דימויי סטילס), אבל גם אחרי המחקר המעמיק היא נותרה אמביוולנטית בקשר לתחום כולו.
״המכונה היא לא מעצבת. היא כן יכולה לייצר דימויים שהם לפעמים מיינד בלואינג, אבל לענות על בריף היא *עדיין* לא יודעת. אני חושבת שסטודנטים צריכים ללמוד לעשות דברים בעצמם: כל מחוללי הדימויים מביאים למקומות יפים ואיכותיים אבל יש גם יותר מדי שלבים שהם מדלגים עליהם. המהפכה רק התחילה, הדברים הם דינמיים והם כל הזמן משתנים: ה־AI פתח איזה ערוץ מקביל שהשאלה הכי גדולה שלו היום הוא מי מייצר את הדברים״.
ולכל מי שתוהה לאן הבינה המלאכותית עוד תיקח אותנו, היא ממליצה להתנסות בזה. ״ברגע שאתה מתחיל, אתה ישר מבין מה זה מה. אני לא משוכנעת אבל יש לי איזו תחושה שמתישהו זה עוד ייעצר, שמישהו יסגור את הבסטה״.
פונדקאות היא בחירה מאתגרת: תהליכים בארץ ובחו"ל, תורמת ביצית ופונדקאית, ייעוץ רפואי ומשפטי ועוד. עו"ד אוהד רוזן והגינקולוג אריאל גימפל, שהביאו ילדים דרך בייביבלום, מספרים על הצד המשפטי, הרפואי והאנושי של תהליך הפונדקאות