קטגוריה: תיק עבודות – מגזין פורטפוליו

קרין לאופר דיין (בפרק מיוחד שהוקלט במרכז תאו בהרצליה, לייב מול קהל!) היא יזמית, אשת עסקים ויוצרת תוכן, אבל היא קודם כל אמא שעדיין מתרגשת להכין לילדים את הכריכים בבוקר. ״שמחה זה הכישרון שלי״, היא אומרת, ״ואני כל הזמן חושבת איך לייצר עוד ומהו הדבר הבא. אני מונעת מהעוד״.לפני 11 שנים פתחה את ״קרינה״, בית אופנה ותוכן, במבנה ששימש עד

תום כהן היא מעצבת, אוצרת והמנהלת האקדמית של התכנית ללימודי אוצרות בעיצוב בשנקר. היא בוגרת מכון טכנולוגי חולון, שם החלה בעיצוב תעשייתי וסיימה דווקא בתקשורת חזותית.כהן היתה אמונה על פעולות אוצרותיות עוד לפני שידעה מה זה בדיוק אוצרת, ביניהן תליית עבודות במרחב הציבורי והקראות שירה במקדונלדס. במהלך הלימודים בילתה הרבה במוזיאון העיצוב חולון וחיפשה את מקומה בתוך העולם הזה, ואז

שקד בשן היא מאיירת, כותבת ואמנית שאתם.ן כנראה מכירות הודות לטור השבועי שלה ״שואלת בשביל חברה״, במוסף גלריה שישי של עיתון הארץ. ביריד צבע טרי הקרוב היא תפתיע במסגרת חממת האמנים העצמאיים עם עבודות חדשות – דומות ושונות לאלה שכבר הפכו לסימן ההיכר שלה.בשן היא בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל ואת הטור בגלריה החלה במקור כפיתוח לפרויקט הגמר שלה, ״אני

יאיר גרבוז הוא… יאיר גרבוז. צריך להוסיף? אמן, צייר, סופר, פובליציסט, סאטיריקן ואחד הקולות הבולטים בסצנה המקומית מזה כמה עשורים. בימים אלה הוא מציג במוזיאון הרצליה את התערוכה ״ראשים וציור בתוכם״, שיצר בשיתוף עם האמן המנוח אוזיאש הופשטטר ובה הוא מנהל דיאלוג עם העבודות שלו.״כשצייר אומר לצייר אחר ׳הציור שלך מזכיר את רפי לביא׳ הוא לרוב לא ישמח״, הוא אומר.

בר אפרים, בוגר המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר, הוא האחראי למיתוג מחדש של איגי – ארגון הנוער הגאה הנפלא והחשוב שפועל מזה 22 שנה. ״הקהילה הגאה עוברת דברים קיצוניים בשנים האחרונות, וגם האופי של הארגון השתנה והתפתח״, הוא מסביר את הצורך בשינוי, ״לכן עלה הצורך לעשות מתיחת פנים ללוגו האיקוני, שאיגי לא החליפה במשך כל שנות הפעילות שלה״. האלמנטים שהוא התמקד בשינוי

טל קנטור היא יוצרת, אנימטורית, תסריטאית, במאית – זוכת פרס אופיר לסרט הקצר הטוב ביותר והיתה מועמדת לאוסקר(!) בקטגוריית סרט אנימציה קצר – כל אלה על סרטה ״מכתב לחזיר״. על הסרט היא עבדה במשך חמש שנים, אבל הרעיון עלה אצלה עוד הרבה קודם, לפני כמעט 20 שנה, אחרי מפגש בבית הספר עם ניצול שואה שהקריא מכתב שקרא לחזיר שהציל את

רז סמירה היא האוצרת הראשית והסמנכ״לית של מוזיאון ארץ ישראל בתל אביב, ויו״ר איגוד המוזיאונים ואיקו״ם ישראל. לתפקידה הנוכחי במוזיאון נכנסה לפני קצת יותר משנה, אחרי כ־20 שנה שבהן שימשה בתפקידים שונים במוזיאון תל אביב לאמנות, ביניהן האוצרת לאמנות מודרנית והאוצרת לצילום.״מוזיאון ארץ ישראל בנוי אחרת לגמרי״, היא מסבירה. ״הוא מורכב מביתנים שלכל אחד מהם יש אופי אחר והוא עוסק

דניאלה לונדון דקל היא מאיירת, כותבת, קומיקסאית, סופרת, פודקאסטרית ומה לא. מזה כ־15 שנה שהיא כותבת טור שבועי במוסף 7 לילות של ידיעות אחרונות, שבו באמצעות קומיקס היא עוסקת בנושאים שונים – מכאלה אישיים ועד חברתיים, אקטואליים ופוליטיים.אחרי לימודים במחלקה לעיצוב גרפי בבצלאל שאליהם הגיעה ממש במקרה, לצד הרבה יוצרים.ות שהפכו למשמעותיים בשדה המקומי – היא עבדה במשך שנים כמעצבת

נדב ברקן, סמנכ״ל העיצוב של Fiverr, הוא בוגר המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר, שבה הוא גם מלמד מזה שנים. כסטודנט בשנה ד׳ הוא יצר את העבודה הראשונה שחיברה בין שתי האהבות שלו – עיצוב ומוזיקה – בדמות כרזה ורודה של להקת ״דבק״ שבה שימש כמתופף. התיפוף הפך עם השנים לתחביב, ואת רוב זמנו בשנים האחרונות הוא מקדיש לעבודת הניהול שלו בפייבר,החברה,

גלית ליס היא כוריאוגרפית, מורה, מייסדת ומנהלת אמנותית של בית הספר למחול ״גילה״, שמה שמאפיין אותו הוא שהוא מורכב מנשים מבוגרות, רובן ללא רקע מקצועי במחול. הרקדנית הצעירה ביותר היום בבית הספר היא בת 55 והמבוגרת ביותר – בת 88.משפט אחד שאחיה שנפטר לפני 15 שנה אמר לה לפני מותו שינה את הדרך שבה היא מסתכלת על העולם, מה שגרם

ניצן מינץ ודדה בנדאיד הם בני זוג, אמנים שעובדים יחד ברחוב ובסטודיו, מציגים ברחבי העולם, אקטיביסטים ובדרכם לניו יורק. הם הגיעו אליה לטובת תכנית רזידנסי בספטמבר האחרון ובתחילת אוקטובר קרה הדבר הזה שטרף את כל הקלפים.״ב־7 באוקטובר היינו בדירה בקווינס״, הם מספרים, ״ומרוב צער בהתחלה לא יכולנו לעשות שום דבר. חשבנו לחזור לארץ אבל הבנו שלא יגייסו אותנו אז זה

שירה לפידות היא ראשת התכנית לתואר שני ללימודי תרבות במכללת ספיר, בדגש על יזמות ומנהיגות בתרבות. התכנית מושכת אליה סטודנטים.ות מרחבי הארץ שעוסקים בתחומים שונים של ניהול תרבות – כאלה שעוסקים בין השאר בתרבות בעולם הדתי, בהנגשת תרבות לילדים על הספקטרום ואפילו בתרבות במשטרת ישראל. ״בישראל אנחנו היחידים שמשלבים את שני התחומים האלה, לימודי תרבות וניהול תרבות״, היא מדגישה.הכניסה אל

לפני שנה נכנסה לאה פרץ לתפקיד ראש בית הספר לעיצוב באוניברסיטת חיפה, אחרי 22 שנים שבהן עמדה בראש המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר והביאה אותה להישגים בינלאומיים חסרי תקדים. ״הייתי אורחת בעולם האופנה״, היא אומרת, ״שהתגוררה בו בשמחה רבה. כשזה הסתיים זה הסתיים, ואני אדם שיודע לסיים ולהתחיל מחדש״.התפקיד החדש הוא תוצאה של המיזוג בין האוניברסיטה למרכז האקדמי ויצו חיפה, שיישאר

מיכל סהר היא מעצבת (על) וטיפוגרפית, שבין השאר עיצבה את הפונט של פורטפוליו (כן, כן, זה שאת המילים שכתובות בו אתם קוראים.ות את הכתבות שלנו). בימים אלה היא מציגה את תערוכת היחיד שלה בגלריה ויטרינה במכון טכנולוגי חולון שאצרה דליה מנור – תערוכה שעוסקת בטיפוגרפיה, שאינה עניין של מה בכך. ״טיפוגרפיה מתרחשת מאחורי הקלעים״, היא אומרת. ״אותיות הן דבר שקוף;

חן חפץ הוא אמן, יוצר, פרפורמר, במאי, שחקן ועוד (ועוד). בשנה שעברה זכינו לצפות בו מתנשק על רצפת מוזיאון תל אביב, במסגרת עבודת הפרפורמנס של טינו סגל בתערוכה ״דמיינו מוזיאון״ שאצרה רותי דירקטור; סדרת ציורים גדולה שלו הוצגה במסגרת חממת האמנים העצמאיים ביריד צבע טרי האחרון (2023) ולאחרונה הוא הציג בתערוכה זוגית משותפת עם המעצב יובל בוכשטב, שאצרו כרמית שיין

רועי אופנהיים הוא מוזיקאי, מנצח, מייסד, שותף והמנהל האמנותי של תזמורת המהפכה – מודל ש״נראה כמו תזמורת אבל חושב כמו הרכב רוק״. התזמורת, שבראשה הוא עומד יחד עם זוהר שרון, לא מבצעת רפרטואר קבוע אלא עובדת כאנסמבל שיוצר את המוזיקה שהוא מנגן, כמעט תמיד בשילוב אמנויות אחרות. ״אנחנו עסוקים במעשה האמנות ולא ביצירה״, הוא מספר. ״זה תהליך, חיפוש. המופע הראשון

תמר הורביץ ליבנה היא אמנית, אוצרת, חוקרת, דוקטורנטית ומדריכת כדורעף (כן, כן). בשנים האחרונות היא המנהלת והאוצרת של הגלריה השיתופית היהודית־ערבית בקיבוץ כברי הצפוני, שבימים אלה נפתחת מחדש אחרי שנסגרה עם פרוץ המלחמה. באוקטובר היתה אמורה להיפתח בגלריה תערוכת זיכרון שנועדה להנציח את 33 הבנים והבנות מהמועצה האזורית מטה אשר שנפלו במלחמת יום כיפור, ושלטובתה יצרה הורביץ ליבנה סדרת ציורים

אייל דה ליאו הוא האדם הזה שנמצא כל הזמן ובכל מקום, ועדיין אף אחד מאיתנו לא באמת יודע מה הוא עושה (כולל, מסתבר, אמא שלו). עם רזומה של תפקידים כמו נספח התרבות של ישראל בהולנד, חבר בצוות ההקמה של מוזיאון העיצוב חולון, בעל בלוג וטור בעיתון הארץ בנושא אופנת גברים (הגרסונייר ביחד עם סהר שלו), בעל חברה שמייצגת אמנים דיגיטליים